<h1>או"ז הלכ' שבת סימן צ"ו</h1>
<h2>דף כ.</h2>
תניא בתוספתא דמסכת שבת פ' עוקרין בהמה חיה ועוף מי שנולד כשהוא מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול ותינוק שעבר זמנו ושאר כל הנימולין אין נמולין אלא ביום [ראב"ש אומר בזמנן אין נימולין אלא ביום] שלא בזמנן מלין אותן בין ביום בין בליל' ור"פ הערל מייתי לה וקתני בהדייהו בדברי ת"ק משוך ושאר כל הנימולין מפרש התם פ' הערל לאתויי מי שיש לו ב' ערלות ופירש"י ב' עורות זה עג"ז א"נ ב' ערלות ממש כגון בריה משונה שיש לה שני ראשין כדאמרי' בבכורות ויש לו כמו כן לזה שתי ערלות ונ"ב דהלכה כת"ק דגם שלא בזמנו אין נימולין אלא ביום דיחיד ורבים הלכה כרבים ותו דתניא בספרא בפרשה אשה כי תזריע בשמיני יכול בין ביום בין בלילה ת"ל ביום ביום ולא בלילה אין לי אלא הנימול לשמונה שיהיה ביום מניין לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר ושאר כל הנימולים שלא יהיו נמולים אלא ביום ת"ל וביום ובפ' הערל פריך מינה ר' אלעזר לר' יוחנן אלמא דסמכא היא ואמרי' בפ' טרף בקלפי [מ"א, ע"א] סתם ספרא מני ר' יהודה היא ובפ' מי שהוציאוהו בעירובין [מ"ו, ע"ב] אמר ר"י ר"י ור"ש הלכה כר"י הא למדת הלכ' למעשה דמילה שלא בזמנה אינה אלא ביום. והשתא דפריש' שהיא ביום נוהג' כל היום כדתנן פ' הקורא את המגילה למפרע [כ', ע"א] ולא מוהלין בלילה ותנן בסיפא [שם ע"ב] זה הכלל כל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. והא דמהלינן בשחרית היינו משום זריזין כדתניא בספרא בפ' אשה כי תזריע ומייתי לה בפ"ק דפסחים [ד', ע"א] וביום מלמד שכל היום כשר למילה אלא הזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר.
וכ' רב שרירא גאון זצ"ל וכדמלינן ינוקא בט' באב לא מהלינן ליה בשחרית משום דאמר קינות ותניא שש אנכי על אמרתך וגו' זו שמחת ברית מילה ואתיא מג"ש כתיב הכא שש אנכי על אמרתך וכתיב התם כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו מה להלן ברית אף כאן ברית הלכך משהינן ליה עד המנחה בזמן שאו' בנחמות וכן תורה ומנהג לישראל וכדמהלינ' בשבת א"נ בחד מימים טובים של שלש רגלים מהלינן ליה בתר דמסיימין תפלת המוספין וכדמהלינן ביום הכפורים מהלינן בין תפלת שחרית לתפילת המוספין וכדמהלינן בר"ה מהלינן ליה בתר צלותא דשחרית מן בתר דאיפטרו בנביא מקמי דליתקעו בשופר וראיה כדי שתהא מצות ברית מילה תכופה לתקיעת שופר כדי שיזכור לנו הקב"ה ברית אברהם ועקידת יצחק וראיה מבוררת שבתחילה אנו אומרי' זכור ברית אברהם ועקידת יצחק לזרעו היום תזכור בא"י זוכר הברית ואח"כ שופרות וחותמין שומע תרועות עכ"ל. כתב בתשובות של רבינו יהודה בר' יצחק זצ"ל ואם חל שמיני של מילה בט' באב נוהגין בוורמשא שאין מלין מיד אחר קינות אלא אחר חצות היום משום דקודם חצות חל אבילות עדיין ומילה עושין אותה בשמחה כדכתיב שש אנכי על אמרתך וביוה"כ אחרי קה"ת יוצאים קודם שיתחילו תפילת [המוספין] לאוהלים ולאחר כך נכנסים לבית הכנסת ומתפללין תפילת המוספין ומנחה ונעילה ומעריב.
